<h1>או"ז הלכ' בעל קרי סימן קכ"א</h1>
<h2>דף ל.</h2>
פרק כל היד בתחלתו [י"ג ע"א] גופא אמר ר' אליעזר כל האוחז באמה ומשתין כאלו מביא מבול לעולם אמרו לו לר"א והלא ניצוצות נתזין על רגליו ונראה ככרות שפכה ונמצא מוציא לעז על בניו שהם ממזרים אמר להם מוטב שיוציא לעז על בניו ואל יעשה עצמו רשע לפני המקום תניא אידך אמר ר"א לחכמים אפשר שיעמוד על מקום גבוה וישתין או שישתין בעפר תיחוח ולא יעשה עצמו שעה אחת רשע לפני המקום וכו' עד וכל כך למה מפני שמוציא ש"ז לבטלה דאמר ר' יוחנן כל המוציא ש"ז לבטלה [חייב מיתה] שנאמר וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו ואמר ס"פ ארבעה אחין ביבמות [ד' ל"ד, ע"ב] שהי' דש מבפנים וזורה מבחוץ. מיהו נראה בעיני דהלכה ככל הני לישני דמתריצנא אליבא דשמואל דאמר לי' לרב יהודה שיננא אחוז באמה והשתן לחוץ דכל היכא דבעית אוחז באמה ומשתין כגון ביעתותא דליליא ופרשב"ם זצ"ל דמתייר' שלא יפול אי נמי אדם שיצא לחוץ בלילה יחידי שהוא מתיירא אי נמי נראה בעיני אפי' ביום אם הוא בהול מאוד שממהר להשיג חבריו בדרך או כל כי האי גוונא א"נ ביעתותא דרביה או ביעתותא דאבוה או ביעתותא דרבים הכל כמו שאדם משער עצמו שברור לו שלא יהרהר כל כי האי גוונא אוחז באמה ומשתין כדרכו. ואם היה נשוי משתין כדרכו כדמסיק ואי בעית אימא נשוי הוה, ונראה בעיני אפי' אשתו נדה שפי' רבי' שמואל זצ"ל אם הי' נשוי מותר לאחוז באמה דלא מהרהר כולי האי כי אמרי' דאסור בשאינו נשוי ואינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו, מדלא פי' דכי אמרי' אסור באשתו נדה אלא כשאינו נשוי ש"מ דאשתו נדה שרי. ושרי נמי לסייע בביצים מלמטה כדתנא אבא בריה דרב מנימין בר חייא מסייע בביצים. ושרי נמי לאחוז ביד מעטרה ולמטה דא"ר אבהו א"ר יוחנן גבול יש לה מעטרה ולמטה מותר מעטרה ולמעלה אסור פרש"י וכן רבי' שמואל עטרה שהי' שפה גבוהה המקפת את ראש הגיד והולכת ומשפעת ושפוע של צד הקרקע קרוי למטה ושל צד הגוף קרוי למעלה ובאותו שפוע של צד הקרקע מותר לאחוז בו שאינו מקום חמום, ולא א"ר אליעזר דאסור אלא באדם שאינו נשוי או נשוי ובדרך רחוקה מאשתו וליכא ביעתותא ולמעלה מעטרה לאותו ודאי אסור. והיינו דאמר ביומא [ד' ל', ע"א] אמר רב אשי זאת אומרת מצוה לשפשף מסייע לי' לר' אמי דאמר ר' אמי אסור לאדם שיצא בניצוצות שעל רגליו ופרש"י התם מצוה לשפשף ניצוצות של מי רגליו הנתזין על רגליו. מיהו הא תימה דאמר לעיל דהך לישנא דאפשר יעמוד על מקום גבוה וישתין או שישתין בעפר תיחוח ואמר להו מוטב שיוציא לעז וכו' ואמאי לא מהדר להו שישפשף כדרב אשי וכדר' אמי. וא"ת דהכא מוכח דהלכה כר' אליעזר מדפריך מיני' לשמואל דאמר לרב יהודה אחוז באמה והשתן ש"מ דהלכתא כוותי' והא אמר ריש
פ"ק דנדה [ד' ח' ע"א] הלכה כר' אליעזר בארבע ותו לא ומוכח התם דבכולא תלמודא הלכה כמותו דוקא בארבע תריץ דשמעתין דלא כר' (אליעזר) [הג"ה אולי צ"ל אלעזר]. אבל הכי ליכא למימר דרבנן לא פליגי אר' אליעזר, דמדקתני ר' אליעזר אומר ש"מ דאיכא מאן דפליג עלי' כדפי' ר' שמואל זצ"ל פ"ק דנדה דמדקתני ר' דוסא אומר כל אשה שיש לה ווסת דיה שעתה מכלל דרבנן פליגי עלי' אע"ג דר"א דבאותה ברייתא לא פליג עלי' אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא. ואין תימה שהלכה כר' אליעזר אע"ג דשמותי הוא
פי' מדבית שמאי כך מפרש בירושלמי, שהרי כמו שמצינו כמה דברים שהלכה כמותו ה"נ דשמא י"ל שבהא הלכה כמותו, ותדע שהרי פסק רב עמרם גאון זצ"ל דהלכה כב"ש בששה דברים כנגד בית הילל וכמו שאפרש בהלכות בהמ"ז בעזרת השם ב"ה, ומשום דקים ליה לתלמודא דבהא הלכה כר"א להכי פריך מינה לשמואל ומשני לה אליבא דהלכתא.
